איך בוחרים דיופטר למשקפי קריאה
זמן קריאה: כ-9 דקות
הרחקתם פעם את הטלפון למרחק זרוע שלמה רק כדי לקרוא הודעה? מצטמצמים מול תפריט במסעדה, מוותרים, ומזמינים את מה שהשכן הזמין? זה בדרך כלל הרגע שבו אנשים מגלים שהם צריכים משקפי קריאה, ואז מגיעה השאלה המביכה משהו: איזה מספר לוקחים. במדריך הזה נעבור על איך לבחור דיופטר משקפי קריאה בלי לנחש, איך לבדוק את המספר בבית, ומתי עוצרים וקובעים בדיקת עיניים. אנחנו במדאו רואים בזה גם עניין של צרכנות חכמה: זוג שמותאם נכון הוא זוג שאוהבים ומרכיבים שנים, לא זוג שמחליפים כל כמה חודשים. והבהרה קטנה לפני שקופצים למים: זה מדריך כללי, והוא לא בא במקום בדיקה אצל איש מקצוע.
עיקרי הדברים
- איך בוחרים דיופטר משקפי קריאה בלי לנחש, לפי המרחק שבו אתם באמת קוראים
- מה ההבדל בין +1.00, +1.50 ו+2.00 בפועל, ואיך המספר משפיע על הטווח הנוח
- איך מבצעים בדיקת התמצאות ביתית מסודרת בלי ציוד
- מתי מספיקים משקפי מדף ומתי מקפידים על מרשם
- מה גורם לכאבי ראש עם משקפי קריאה ואיך פותרים את זה
- איך בוחרים מסגרת נוחה ושומרים על הזוג לאורך זמן
תוכן עניינים
- איך לבחור דיופטר למשקפי קריאה בלי לנחש?
- מה זה בכלל דיופטר וכוח הגדלה?
- מתי באמת צריך משקפי קריאה?
- איך יודעים אם אתם צריכים +1.00 או +1.50?
- באיזה מרחק בודקים משקפי קריאה?
- איך בודקים דיופטר בבית בלי ציוד?
- מה ההבדל בין +1.50 לבין +2.00 בפועל?
- האם טבלת דיופטר לפי גיל היא מדע או נקודת פתיחה?
- משקפי קריאה מוכנים או עם מרשם: מה מתאים למי?
- למה כואב הראש עם משקפי קריאה?
- האם משקפי קריאה מחלישים את הראייה?
- האם צריך דיופטר אחד למחשב ואחר לספר?
- מה זה ADD במרשם ולמה זה חשוב לכם?
- איך בוחרים מסגרת שתרצו להרכיב באמת?
- איך שומרים על הזוג לאורך זמן?
- חמש שאלות שחוזרות אלינו שוב ושוב
פריטים נבחרים
איך לבחור דיופטר למשקפי קריאה בלי לנחש?
העיקרון פשוט יותר ממה שנדמה: בוחרים את המספר הנמוך ביותר שנותן קריאה חדה ונוחה במרחק שבו אתם באמת קוראים. אם עדיין צריך להתאמץ, עולים חצי דרגה בלבד, למשל מ+1.00 ל+1.50, ולא קופצים יותר.
"חזק יותר" הוא לא "טוב יותר". מספר גבוה מדי עלול ליצור מאמץ, עייפות עיניים וכאבי ראש, גם כשבשנייה הראשונה הכול נראה חד. ולהפך, אםאתם צריכים להיאבק בטקסט כדי לפענח אותו, המספר כנראה חלש מדי. וטיפ מהבית שלנו: אל תבחרו מספר חזק "כדי שיחזיק שנים". התאמה נכונה היום היא הדרך היחידה לזוג שמלווה אותכם לאורך זמן, וזו בדיוק הצרכנות שאנחנו אוהבים.
מפת החלטה בשלושים שניות
ארבעה צעדים קצרים. קודם המרחק: בדקו במה אתם משתמשים בעיקר, טלפון, ספר או מסך. אחר כך התסמינים: כיווץ עיניים ומאמץ רומזים על מספר חלש מדי, ואילו לחץ וטשטוש אחרי דקות רומזים על חזק מדי. אחר כך המספר: מתחילים מהנמוך שנוח, בעזרת הטבלה בהמשך. ולסיום, אם יש כאב, סחרחורת, הבדל בין העיניים או שינוי חד בראייה, עוברים ישר לבדיקה מקצועית.
מה זה בכלל דיופטר וכוח הגדלה?
נתחיל מההגדרה היבשה ונמהר הלאה: דיופטר הוא מדד לעוצמת העדשה. במשקפי קריאה מדובר כמעט תמיד במספרי "פלוס", כמו +1.00 או +2.00, שמקרבים את המיקוד לטווח הקרוב. מספר גבוה יותר פירושו כוח הגדלה חזק יותר.
ביום יום זה נראה כך: עם +1.00 התווית על צנצנת התבלינים נהיית קריאה, ועם +2.00 אותה תווית תהיה קריאה גם מקרוב מאוד, אבל המבט לרחוק יטשטש מהר יותר. שווה לדעת שקיימות גם מדרגות ביניים כמו +1.25 ו+1.75, ושלא בכל דגם תמצאו את כולן. אז אם המספר שלכם הוא "באמצע", כדאי לחפש דגמים שמציעים בדיוק אותו.
מתי באמת צריך משקפי קריאה?
הסימן הקלאסי הוא יד מושטת קדימה: מרחיקים את הספר או הטלפון כדי לראות ברור, מתקשים עם תפריט בתאורה עמומה, מצטמצמים מול תווית מוצר, או מתעייפים מהר מקריאה מקרוב. התופעה שמאחורי זה נקראת זוקן ראייה, או בשמה המקצועי פרסביופיה, וזה שינוי טבעי בראייה לקרוב שמתחיל אצל רוב האנשים סביב גיל ארבעים. הוא לא מחלה, והוא בהחלט לא עונש על שעות מסכים.
מי שרוצה לקרוא עוד על התהליך עצמו מוזמן לעיין בהסבר על פרסביופיה מכללית. מה שחשוב לענייננו הוא שהתופעה משתנה מאדם לאדם, ולכן המספר של החבר שלכם הוא לא בהכרח המספר שלכם.
איך יודעים אם אתם צריכים +1.00 או +1.50?
קחו את ההודעה האחרונה שקראתם בטלפון. עם +1.00 היא קריאה, אבל אתם מוצאים את עצמכם מכווצים קצת את העיניים או מקרבים את המסך? נסו +1.50. לעומת זאת, אם עם +1.50 הקריאה חדה לשנייה אבל אחרי כמה דקות מתחיל לחץ מאחורי המצח, חזרו ל+1.00 ובדקו שני דברים לפני שאתם מאשימים את המספר: תאורה טובה ומרחק קריאה נוח.
ההבדל של חצי דיופטר מורגש בעיקר בטקסט קטן ובקריאה ממושכת, ולא בהודעה של שתי שורות. ואם אתם בדיוק בין שני מספרים? מתחילים מהנמוך. רק אם הוא לא מספיק, עולים. ככה בוחרים מספר משקפי קריאה בלי להמר.
איך יודעים אם אתם צריכים +1.00 או +1.50?
באיזה מרחק בודקים משקפי קריאה?
רוב האנשים קוראים בנוחות במרחק של בערך 35 עד 40 ס״מ, ולכן זה מרחק בדיקה מצוין. אבל הנה הפרט שמדריכים רבים מדלגים עליו: אם אתם קוראים בעיקר בטלפון, שמחזיקים קרוב יותר, או עובדים מול מסך גדול, שנמצא רחוק יותר, תבדקו במרחק שלכם ולא במרחק התיאורטי מהספר. ועוד מלכודת נפוצה: תאורה חלשה גורמת לנו לחשוב שאנחנו צריכים מספר חזק יותר. לפני שמעלים דיופטר, פשוט הדליקו עוד אור.
| שימוש עיקרי | מרחק טיפוסי | הנטייה במספר | בדיקה מהירה |
|---|---|---|---|
| ספר או עיתון | קרוב עד בינוני, סביב 40 ס״מ | המספר הרגיל לקריאה | קריאה של שתיים שלוש דקות בלי מאמץ |
| טלפון | קרוב יותר | לפעמים מעט יותר כוח | בדיקה על טקסט קטן במיוחד |
| מחשב | רחוק יותר | לרוב מעט פחות כוח | גם הרמת מבט סביב המסך |
איך בודקים דיופטר בבית בלי ציוד?
בדיקת התמצאות ביתית היא לגיטימית לחלוטין, בתנאי אחד: שהיא נעשית בצורה מסודרת ולא בקפיצות אקראיות בין מספרים. קבעו מרחק קבוע, למשל 40 ס״מ מהטקסט, ודאגו לתאורה טובה. הכינו טקסט מודפס קטן, בגודל של תווית או הודעה, וקראו אותו שתיים שלוש דקות ברצף. נסו מספר אחד בכל פעם, מהנמוך לגבוה, ובדרך כלל מגיעים לתוצאה תוך שלושה או ארבעה ניסיונות. בסוף רשמו לעצמכם איזה מספר נתן קריאה נוחה לאורך זמן, ושלא סתם רגע חדות חולף. מה שכן אי אפשר לעשות בבית זה לזהות צילינדר, הבדלים בין העיניים או בעיות אחרות, ולכן בדיקה מקצועית נשארת הכתובת למקרים האלה.
בדיקת שתי הדקות שאומרת אמת
קריאה של שורה אחת לא מוכיחה כלום, כי נוחות נמדדת בזמן. אם אחרי דקה או שתיים מתחילים לחץ, כאב או טשטוש, המספר כנראה חזק מדי. טיפ קטן: קראו עוד שתי שורות בקול ובדקו איך העיניים מרגישות. הקול לא משנה, התחושה כן.
מה ההבדל בין +1.50 לבין +2.00 בפועל?
+2.00 חזק יותר, ולכן הוא מתאים יותר לטקסט קטן מאוד או לקריאה מקרוב במיוחד. המחיר שלו הוא הטווח: עם מספר גבוה הקריאה נוחה בטווח קצר יותר, וכשמרימים את המבט מהדף הכול מטשטש מהר. אז מי צריך מה? מי שיושב עם ספר לילה שלם וקורא מקרוב ירגיש טוב עם יותר כוח, ומי שמרפרף על מסך, מסתכל סביב וחוזר לטקסט יעדיף פחות.
הנה תמצית העניין בשורה אחת. כוח העדשה עולה מ+1.00 ל+1.50, משם ל+2.00 ואז ל+2.50, והטווח הנוח הולך ומתקצר בהתאמה: רחב, בינוני, קצר, קצר מאוד. ככל שהמספר גבוה יותר, הטווח שבו הקריאה נוחה מתקצר. אז אם אתם "מאבדים פוקוס" בכל פעם שמביטים הצידה, ייתכן שעליתם יותר מדי.
האם טבלת דיופטר לפי גיל היא מדע או נקודת פתיחה?
יש טווחים נפוצים לפי גיל, אבל מי שמוכר לכם את הטבלה כנוסחה מדויקת מוכר לכם סיפור נחמד. הרגלי עבודה מקרוב, שעות מול מסכים, תאורה והבדלים בין העיניים משפיעים לא פחות מתאריך הלידה. הטווחים הבאים הם נקודת התחלה ולא מרשם, ואחרי ההתחלה מאמתים לפי נוחות וחדות, בדיוק כמו בבדיקה הביתית שתיארנו.
| גיל או מצב נפוץ | טווח פתיחה שכיח | מתאים במיוחד ל | הערת זהירות |
|---|---|---|---|
| סביב גיל 40 ומעלה, תחילת הקושי | +1.00 עד +1.50 | טלפון, תוויות, קריאה קצרה | לא לקחת חזק "כדי שיחזיק שנים" |
| שלב הביניים | +1.50 עד +2.00 | קריאה ממושכת, אותיות קטנות | לבדוק במרחק העבודה האמיתי |
| שלב מתקדם יותר | +2.00 עד +2.50 ולפעמים יותר | טקסט קטן מאוד, עבודה עדינה | כאבי ראש או טשטוש? בדיקה מקצועית |
ועוד כלל שכדאי לשנן: לא בוחרים מספר גבוה "לעתיד". המספר של היום צריך להתאים לעיניים של היום, ומתעדכן כשמרגישים שצריך.
האם טבלת דיופטר לפי גיל היא מדע או נקודת פתיחה?
משקפי קריאה מוכנים או עם מרשם: מה מתאים למי?
משקפי מדף יכולים להתאים מאוד, בתנאי ששתי העיניים שלכם דומות זו לזו ושאין לכם אסטיגמציה (צילינדר) משמעותית. למה זה התנאי? כי משקפי קריאה מוכנים הם סימטריים, כלומר אותו מספר בשתי העדשות. אם עין אחת זקוקה לתיקון שונה, העדשה האחידה תשאיר אותה לא מתוקנת, וזה בדיוק המצב שמייצר כאבי ראש וסחרחורת. מי שכבר מרכיב משקפיים למרחק צריך לבדוק עם איש מקצוע אם עדשה רב-טווח או זוג ייעודי ישרתו אותו טוב יותר.
אז מתי מדף מספיק? כשאין הבדל בין העיניים, אין תסמינים מטרידים, והקריאה נוחה לאורך זמן. ומתי מרשם? בכל מקרה של ספק. זה לא ניצחון של אף צד, פשוט שני פתרונות לשני מצבים שונים.
למה כואב הראש עם משקפי קריאה?
רוב כאבי הראש עם משקפי קריאה נובעים מאחת מארבע סיבות: מספר חזק מדי, מספר חלש מדי, מרחק עבודה לא נכון, או בעיה שעדשה סימטרית לא פותרת ממילא. חזק מדי מרגיש חד בשנייה הראשונה, ואז מגיעים לחץ, בחילה קלה או טשטוש כשמביטים מעבר לדף. חלש מדי עובד הפוך: מתקרבים לטקסט, מכווצים עיניים, ומתעייפים תוך דקות.
הנה איך זה נראה על ציר אחד. מספר חלש מדי מעלה מאמץ, קרבה לטקסט ועייפות. מספר מתאים מעלה נוחות וחדות יציבה. מספר חזק מדי מעלה טשטוש בהרמת מבט, כאבי ראש ולפעמים סחרחורת. לפני שמחליפים מספר, תקנו קודם את המרחק והתאורה. לפעמים זה כל מה שדרוש.
דגלים אדומים שמצדיקים בדיקה מקצועית
יש מצבים שבהם לא מכווננים מספר לבד. שינוי חד ומהיר בראייה, כאב חד בעין, הבזקים או הילות, ראייה כפולה וסחרחורת חריגה מחייבים בדיקת עיניים. אפשר לקרוא עוד על העניין במדריך לבדיקות עיניים של כללית. במקרים כאלה, המספר הוא הדאגה הכי קטנה שלכם.
האם משקפי קריאה מחלישים את הראייה?
לא. זאת התשובה הקצרה, והיא גם המרגיעה. משקפי קריאה לא "מקלקלים" את העיניים ולא מחלישים אותן, הם פשוט מפחיתים מאמץ. מה שכן קורה הוא שמספר לא מתאים יוצר אי נוחות, ואי נוחות מרגישה כמו בעיה אמיתית.
אז מה עושים עם זוג שלא נעים איתו? יורדים חצי דרגה, בודקים מרחק ותאורה, ונותנים לעיניים כמה דקות הסתגלות. אם התסמינים נמשכים גם אחרי זה, זה סימן שמדובר בהתאמה ולא במזל, ואז בדיקה מקצועית היא הצעד הנכון.
האם צריך דיופטר אחד למחשב ואחר לספר?
לפעמים כן, וזו אחת התגליות המשמחות של מי שעובד מול מחשב. המסך נמצא רחוק יותר מספר, ולכן רבים מרגישים נוח עם מספר חלש יותר לעבודה משרדית. אם אתם קוראים מסמכים מודפסים במקביל לעבודה על המסך, תבדקו את שני המרחקים בנפרד. הכלל שעוזר כאן פשוט: ספר קרוב דורש יותר כוח, מסך רחוק דורש פחות.
מי שמבלה שעות ארוכות מול המחשב יכול לשקול זוג ייעודי למסכים, כדי להוריד את העומס מהעיניים לאורך היום. ואם שבוע שלם עם אותו מספר עדיין מעייף, בדקו קודם את מרחק המסך ואת גובהו, ורק אחר כך את הדיופטר. לפעמים הבעיה יושבת על צוואר המסך, לא על האף שלכם.
האם צריך דיופטר אחד למחשב ואחר לספר?
מה זה ADD במרשם ולמה זה חשוב לכם?
ADD הוא קיצור של תוספת לקריאה, והוא מופיע במרשמים של מי שכבר יש לו תיקון לרחוק וצריך גם פתרון לקרוב. במילים אחרות, הוא מציין כמה כוח מוסיפים מעבר לתיקון הקיים כדי לקרוא בנוח.
ולמה זה חשוב לכם? כי אם יש לכם מרשם עם ADD, לא כדאי "להמיר אותו בראש" למספר של משקפי מדף. במרשם יש לפעמים גם צילינדר וציר, ואלה בדיוק הפרטים שמשקפיים מוכנים לא מכסים. מי שמחפש "רק קוראים" ונתקל במרשם מורכב, שיקח אותו לאיש מקצוע ויבקש תרגום למציאות שלו. חמש דקות של ייעוץ חוסכות חודשים של כאבי ראש.
איך בוחרים מסגרת שתרצו להרכיב באמת?
הדיופטר הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא המסגרת, ואם היא לא נוחה, גם מספר מושלם לא יעזור, כי פשוט תפסיקו להרכיב. בחרו מסגרת קלה שלא לוחצת על האף ועל הרקות, יציבה מספיק לשימוש יומיומי, ובמידה שמתיישבת במרכז הפנים. חשבו על השימוש האמיתי: קריאה במטבח, הודעות בטלפון, פגישות בעבודה. זה זוג שצריך להישאר על האף, לא לברוח ממנו.
וכן, גם המראה חשוב, כי משקפי קריאה הם פריט לבוש לכל דבר. כדי להבין איזו צורת מסגרת מחמיאה לכם, אפשר לקרוא על התאמת מסגרת לפי צורת פנים, העקרונות דומים גם כאן. מי שמחפש שילוב של נוחות וסגנון מוזמן לעיין בקולקציית משקפי קריאה מעוצבים שלנו, ואם אתם באזור, אפשר לבוא למדוד בחנות שלנו במתחם ביתנ'ס ביתן אהרון. למדוד ביד, זה ערך מוסף ששום תמונה לא נותנת.
איך שומרים על הזוג לאורך זמן?
ניקוי נכון הוא הדבר הכי זול שאתם יכולים לעשות למען החדות שלכם. שריטות ולכלוך מפזרים אור, ומה שמתקבל הוא סנוור קל ועייפות שמאשימים בטעות בדיופטר. השגרה פשוטה: שטיפה קלה במים פושרים להורדת אבק, ניקוי עדין עם מטלית רכה ייעודית, ואחסון בנרתיק כשלא מרכיבים. לעולם לא מנגבים יבש בחולצה, ובטח שלא בבד מחוספס.
מי שרוצה להרחיב, מוזמן לקרוא איך שומרים על העיניים שנה שלמה באתר שערי צדק. תחזוקה טובה מאריכה את חיי הזוג ומצמצמת החלפות, וזו בדיוק הגישה האקולוגית שאנחנו מאמינים בה. ובחוץ, כדאי לזכור שגם לעיניים מגיעה הגנה, אז שווה לקרוא על בחירת משקפי שמש עם הגנת UV. ואם אהבתם מדריכים פרקטיים בסגנון הזה, מחכים לכם עוד מדריכים במגזין מדאו.
פריטים נוספים שכדאי להכיר
חמש שאלות שחוזרות אלינו שוב ושוב
אז מה אתם אומרים? המספר הנכון הוא פשוט המספר שנעים איתו, עם מסגרת שאוהבים וזוג שנשאר חד ונקי. כל השאר, אצלנו במדאו, כבר פרטים.